בֵּין גִּזְעֵי אֳרָנִים
שׁוֹטֶטֶת רוּחַ הַיַּעַר
תַּחֲרַת מְחָטִים
וּמַרְבַד עֲלֵי הַלֵּב
כְּסוּת חֹרֶף
מְרַטֶּטֶת תַּחְתַּי
לֹבֶן וְרַדְרַד
נִרְכָּן
חורף. משוטטת לבדי ביערות האורנים, סופגת.
תחת פסיעותיי מתפצפצות ערימות המחטים החומים-יבשושיים, מצע פריך הנשבר כל רגע ועם זאת נותר שלם בדרכו.
בין צלליות היער, מוארות בקרני השמש החודרות, מושבות של רקפות, איים ורדרדים-לבנבנים של תנועה ורחש, רוכנות אל עלי הלב שאין האחד דומה לרעהו, משפחות משפחות הצומחות מתוך רחם הפקעת הטמונה בעומק.
את כל זאת בתוך פקעת נפשי הטמונה בעומק, אני נושאת עימי אל תוך הסטודיו ומטמיעה, מטביעה, זכרון בחומר.
עדינותו של הפורצלן, המתמסר-נלוש-נמתח תחת ידיי, לובנו הצח, רקמות התחרה המוטבעות לתוכו. פעולת החיתוך החוזרת ונשנית של החורים, המרווחים, חשיפת האין. החומר המתייבש תחת ידיי מרגע לרגע, נסדק, נשבר ועם זאת נותר שלם בדרכו.
איים של לובן ואור ועליהן צומחות מושבות הרקפות המוארות בפז קרני השמש, סביבן מפזזים הצללים.
ציור : טכניקה חופשית של ציור באקוורל בשכבות ושילוב רישום מהתבוננות בעיפרון.
קרמיקה: עבודת משטחים בפורצלן, רידוד תחרות בד וחיתוך ידני בסכין. ציור במכחול עם פגמנטים קרמיים ברקיחתם במתכון "צבעי מים". שריפה גבוהה.