לצייר לתוך מים

לצייר לתוך מים, ניתן רק מתוך עדינות הרוח, מתוך שקט והשתאות, מתוך ריכוז עמוק הנשאר גמיש ודינמי ומתהווה כל רגע ביחד עם תנועת המכחול על פני הדף. 

עד שלא הגעתי לצייר את הצומח, לא היה בי רצון לצייר בצבעי מים. אפשר לומר שהנושא הבוטני אליו נפתחתי כל כך בשנתיים האחרונות, פתח בפני את הדלת דווקא למדיום הזה. אין לי חוקים. כשאני מתחילה ציור חדש, הכל פתוח. מעולםלא למדתי קודם טכניקות של עבודה בצבעי מים ומאוד נהנית כהרגלי, ללמוד תוך כדי עשייה. אני מיישמת את האינטואיציה העמוקה שהיא שילוב של נסיון רב שנים בציור וברישום, כשרון מולד כמובן ובעיקר את הצורך להתבונן,להסתקרן ולהשתאות כל פעם בחדש. האינטואיציה היא זו שעוזרת לי למצוא דרך להעביר את הייחודיות המסויימת של האובייקט שלפני, בקו, כתם, צבע מסויים... אינני מנסה לחקות או להעתיק או לדייק. המהות היא אשר מכתיבה ומובילהאת ידי. לפעמים זה מצליח ולפעמים לא. בצבעי מים יש מעט מאוד מרחב לחזור ולקחת פניה אחרת אם משהו משתבש בדרך ובכל זאת, רוב הפעמים אני מעדיפה לקחת את הסיכון, בתקווה לגלות משהו יפיפה וחדש שעוד לא גיליתי בדרךוללמוד עוד על העולם, דרך השונות האין סופית הגלומה בטבע. 

אני משתמשת בקוביות של פגמנטים ולא בשפורפרות. כך אני יכולה לשלוט בכמות המים שאני מעוניינת לשים וכמות הצבע שתהיה בתוכם וגם נוח לי לא לעצור את תנועת הציור בלחיצה על שפורפרת, כפי שצבעי שמן למשל מחייבים. רובהפעמים אני ״רושמת״ עם מים בלבד ואז נכנסת עם נגיעות צבע ורואה לאן הן בוחרות להתפשט. מפתיע אותי בכל פעם מחדש ש״יוצא דומה״ למקור... ברוחי אני מדמיינת, שאולי כך מצייר הטבע את עליו ופרחיו- מניח טיפת גשם על רקמהחיה ומזליף צבע לתוכו.