הַטֶּבַע מְסַפֵּר גְּדֻלַּת הָאֵל

הַשִּׁירָה מַשְׁרָה זֹאת

עַל הַלְּבָבוֹת

הָאָדָם לַדְּבָרִים נוֹתֵן שֵׁמוֹת

הַבְּרִיאָה יוֹצֶרֶת צוּרָתָם

מִי יִתֵּן וְנִהְיֶה פְּתוּחֵי לֵבָב

לַדְּבָרִים כֻּלָּם

בטיולי סביב ביתי, במדבר או בינות עצי היער, מבטי תמיד משוטט ומגלה - את אלו שרק החלו להנץ, את הפורחים בשיא אונם ואת אלו שכבר התייבשו, מתפוגגים לאיטם וחוזרים אל האדמה אשר הזינה אותם.